תכונה הכרחית ליישום מוצלח של כוונות טובות היא כוח רצון. חוקרים בברלין ירדו לעומקו של כוח הרצון וגילו שהוא מורכב יותר ממה שחשבו בעבר.
יצא לי לאחרונה להיחשף לסיפורו יוצא הדופן של מר עופר בר יהודה, מחבר הספר ציונות על רגל וחצי. נתקלתי בשתי כתבות:
- ציונות על פי עופר בר יהודה – בה מתואר מאבקו של בר יהודה לגיוס לחזית הלבנונית על אף היותו נכה צה"ל קטוע רגל.
- עופר בר יהודה על המיג הסורי – כתבה באתר ישראל היום בה מובא סיפור גרירת מטוס מיג סורי שהופל אך נחת בשלמותו בעומק לבנון
המשותף לשני הסיפורים הללו הוא כוח רצון ויכולת "להזיז עולמות" על בסיס החלטה של איש חזק מאוד מנטלית ונחוש לא פחות לשנות את המציאות שלו. בעקבות החשיפה לסיפוריו של בר יהודה ניסיתי להעמיק את הסנתי בנושא כוח הרצון, ואלו עיקרי התובנות:
אחד מהסס ונרתע מהקשיים הקטנים ביותר. השני לא עוצר עד שהגשים את מטרתו. יש אנשים שפשוט יש להם רצון חלש, לאחרים רצון חזק יותר. אבל אם כוח הרצון מחולק בצורה כל כך שונה, האם יכול להיות מאחוריו כוח מאוחד? פרופסור הנריק וולטר מהמרפאה הפסיכיאטרית האוניברסיטאית של ה-Berlin Charité מכחיש זאת ומבין את כוח הרצון כמטאפורה שמאחוריה מסתתרות יכולות שונות.
"למשל, זה מסתמך על היכולת לא להסיח את דעתו ולהגן על כוונה. היא מבוססת על היכולת לדכא דחפים לפעול, היא מבוססת על היכולת לווסת רגשות. וכל אלו הם כנראה תהליכים שונים. ופרויקט המחקר שלנו עכשיו הוא שאנחנו אומרים שאנחנו רוצים לפרק את כוח הרצון הזה, שנראה כל כך אחיד, לתתי-התהליכים השונים שלו ולבחון אותם ולחבר אותם אחד לשני".
הצוות של הנריק וולטר חקר 120 נבדקים כדי למדוד היבטים שונים של כוח הרצון שלהם. אולם עברו בדיקות התנהגותיות. עד כמה הם טובים בלהדכא רגשות, להתמקד במטרה ולהיצמד אליה? חלק מהמבחנים אפילו בחנו שתי מיומנויות בו-זמנית. למשל, היכולת לא להיות מוסח ולעמוד בפיתויים.
"אז אנשים צריכים להסתכל על מסך ולפתור משימה. ואז מופיעות תמונות מעניינות בצד השני של המסך, למשל תמונות אירוטיות. ואתה יכול לעשות את העבודה טוב יותר ככל שתסתכל עליה פחות, אז זה פיתוי שאתה צריך לעמוד בפניו. או שהם צריכים לחפש איפה שהוא כדי לפתור משימה, ואז מופיעה תמונה מגעילה. אתה בעצם רוצה להסיט את המבט. אבל כדי להיות מסוגל לפתור את המשימה, אתה צריך לחפש רחוק יותר. זה אומר שהם צריכים להיות מסוגלים לשאת ולסבול משהו, כביכול, גם היבט של כוח רצון".
לאחר סיום סדרת הבדיקות, החוקרים אספו הרבה נתונים על ההיבטים האישיים. כעת הם ניסו לתאם ביניהם, כלומר ליצור מערכות יחסים ביניהם. והם שאלו אילו מהיכולות הספציפיות קשורות לכוח הרצון הכללי של הנבדקים, כפי שנמדד בשאלון. התוצאה:
"הפונקציות האישיות הללו אינן מתואמות זו עם זו. הם גם לא מתאמים בנפרד עם השאלונים, אבל ביחד הם כן מתאמים עם השאלון. זוהי תוצאה ראשונה, שלכאורה מראה שאנו צודקים, כלומר שלא מדובר כעת בכוח מסתורי, אלא ביכולת מורכבת המורכבת מיכולות אינדיבידואליות.
עבור הנריק וולטר זה אומר: אתה צריך להבדיל אם אתה רוצה לחשב את כוח הרצון של אדם. גם אם מישהו מראה חולשות במיומנויות בודדות, כוח הרצון הכולל שלו יכול להיות די גבוה.
לדוגמה, אדם יכול להיות טוב מאוד בעמידה בפיתויים אבל גרוע מאוד בעמידה באי נוחות ולהיפך. ולשניהם יהיה אותו כוח רצון כולל אבל מסיבות שונות. ואז כמובן ברור כשמסתכלים עכשיו, כמה אני יכול לצפות שמישהו יעשה? שאם למישהו יש קושי לעמוד בפיתוי, מטבע הדברים יש לי רצון חלש יותר שם ולאדם השני יכול להיות רצון חלש יותר, ואז נשאלת השאלה הפילוסופית: "איך עלינו לקחת את זה בחשבון בייחוס אחריות?"
במחקרים עתידיים, הנריק וולטר ירצה לחקור כיצד כוח הרצון המורכב הזה מעוגן במוח ומושפע גנטית. זה אולי יכול לעזור בעתיד להעריך טוב יותר את האחריות או המסוכנות של פושעים. אבל היום הוא כבר יכול לייעץ לכולם לבחון מקרוב לאילו החלטות טובות יש סיכוי ממשי להתממש – ולאילו לא.
